#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הד&#x27; מפתחות?"	מפת&quot;ח = מטר, פרנסה, תחיית המתים, חיה (טור)	סימן קיד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה ברכה מזכירים דברים אלו?	"בברכה שניה דמדבר בענין תחיית המתים, מזכירים גבורות גשמים דהוי נמי חיים לעולם (טור). וחיה מרומז במתיר אסורים {וכדאמרינן במו&quot;ק י&quot;ד ע&quot;א},ומש&quot;ה אמרינן בברית מילה הודו לה&#x27; כי טוב וגו&#x27; דארבעה צריכים להודות, ואחד מהם היוצא מבית האסורים והאם והולד הוו כיצאו מבית האסורים (פרישה ס&quot;ק א&#x27;)."	סימן קיד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים &quot;גשם&quot; בהזכרה ו&quot;מטר&quot; בשאלה?	"ביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) ראיה מפסוקים דגשם מקרי שהוא למעלה בשמים וכשיגיע סמוך לארץ מקרי מטר, ממילא העיקר גבורות ה&#x27; הוי כשהיא למעלה בשמים והעיקר בקשה שלנו הוי המטר [ומסיים דבדיעבד יצא אם החליף תיבת גשם ומטר]"	סימן קיד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מתחילין להזכיר משיב הרוח 1) מיום ראשון דסוכות 2) בליל שמיני עצרת 3) בשחרית של שמיני עצרת?	"1) שהגשמים סימן קללה בחג הסוכות 2) לפי הרא&quot;ש יש ב&#x27; תירוצים בהירושלמי, אחד משום דאין העם מצויין בביהכ&quot;נ בלילה ונמצא זה מזכיר וזה אינו מזכיר ויהא אגודות אגודות [אבל לא חיישינן למה שאין מזכירין דהיו נוהגין לומר מוריד הטל (קרבן נתנאל תענית פ&quot;א אות מ&#x27;) {אבל צ&quot;ע למה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) טעם זה נמי בפסח (הר&quot;י באק)}], ועוד כדי שיצאו המעודות בטל מפני שהטל יפה לעולם, ולפי הר&quot;ן הוי רק משום הטל דס&quot;ל שהעם מצויין בביהכ&quot;נ כיון דאין הולכים למלאכה בהושענא רבא 3) יש כאן ב&#x27; טעמים, אחד כדי שלא יסברו שגם בלילה הזכירו ולשנה הבאה יזכירו מבערב, ועוד מפני שצריך להכריז וא&quot;א להפסיק בין גאולה לתפילה (ב&quot;י) [והקשה הר&quot;י באק למה לא אמרינן שהש&quot;ץ יתפלל תפילת גשם בשחרית, אמנם כתב הערוה&quot;ש (סע ה&#x27;) דכל העולם עדיין אינם בביהכ&quot;נ בשחרית]"	סימן קיד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא מפסיקין מלהזכיר משיב הרוח 1) מליל א&#x27; דפסח 2) משחרית דפסח?"	1) משום דאין העם מצויין בביהכ&quot;נ 2) כמ&quot;ש לעיל בשמיני עצרת [שלא יטעו לומר דצריך להפסיק מבערב, ועוד משום שא&quot;א להפסיק בין גאולה לתפילה, וה&quot;נ שייך קושיית הר&quot;י באק דלמה לא יתפלל הש&quot;ץ תפילת טל בשחרית, ולפי הערוה&quot;ש הנ&quot;ל ניחא]	סימן קיד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה והזכיר משיב הרוח מליל שמיני עצרת או הפסיק מלומר משיב הרוח מליל פסח?	"בדיעבד אינו חוזר דבעצם ראוי להתחיל מלילה (דה&quot;ח, רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27; - ג&#x27;)"	סימן קיד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מתחילין לשאול ותן טל ומטר מבערב?	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) כיון דבלא&quot;ה אין כולם מתחילין ביום אחד"	סימן קיד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליחיד להתחיל מוריד הגשם או מוריד הטל קודם ההכרזה?	"הטור הביא הראב&quot;ד דס&quot;ל דאסור, והב&quot;י הקשה עליו מהר&quot;ן דהביא ירושלמי דמבואר דדוקא מוריד הגשם אסור להתחיל אבל מוריד הטל מותר, והט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) תי&#x27; דהירושלמי מיירי ביחיד אבל בציבור אסור אפי&#x27; מוריד הטל {וצ&quot;ע דאי מיירי בציבור תיפוק ליה דכל השנה אסור להתחיל קודם הציבור}. אמנם, להלכה מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) דיחיד אינו יכול להזכיר טל קודם ההזכרה {וצ&quot;ל דלא קיי&quot;ל כהירושלמי}."	סימן קיד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשמוע ההכרזה?	"לא, דאפי&#x27; אם נכנס בשעה שהציבור מתפללין יכול להחזיק דמסתמא היתה ההכרזה, וה&quot;ה בחולה שמותר להזכיר אחר שמשער שהכריזו בביהכ&quot;נ {וה&quot;ה בנשים}"	סימן קיד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם יש ב&#x27; בתי כנסיות בעיר, באיזה מהן נגרר לגבי ההכרזה?"	"נגרר בתר הרגיל (שעה&quot;צ סי&#x27; תקנ&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ו, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קיד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושין ההכרזה?	"לכתחילה צריך הגבאי להכריז קודם שמ&quot;ע, ובדיעבד אם אחד הכריז בקול רם באמצע שמ&quot;ע [באיסור] הוי הכרזה ומותר להזכיר משיב הרוח [אבל כיון דאינו הכרזה גמורה דלא היה מתחילת שמ&quot;ע או מהש&quot;ץ בחזרת הש&quot;ץ לפיכך אם לא זכרו גשם בתפילה זו א&quot;צ לחזור (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)], והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) סבר שהש&quot;ץ מכריז בתפילת לחש שלו וכתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אסור) דאע&quot;פ דלא קיי&quot;ל כוותיה מ&quot;מ בדיעבד מהני דהוי הכרזה {ולכאורה הוי כמו אחר שהכריז באמצע שמ&quot;ע דאינו לעיכובא}, והפר&quot;ח סבר דדוקא יחיד צריך הכרזה קודם שיזכיר אבל ציבור יכולים להזכיר אפי&#x27; קודם הכרזה, וכתב הביה&quot;ל (שם) דלא קיי&quot;ל כוותיה."	סימן קיד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הכריז רק &quot;משיב הרוח&quot;?	"לא הוי הכרזה עד שיסיים &quot;ומוריד הגשם&quot; (חיי&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) {ולכאורה מכאן מבואר דאם דפקו על השטענדר אינו הכרזה}"	סימן קיד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגבאי טעה והזכיר בביהכ&quot;נ של אשכנזים &quot;מוריד הטל&quot;?	{נראה דצריך לחוש דהוי הכרזה וכדאי לפסוק מלומר משיב הרוח, דהוא לא גרע מאחר שהכריז באמצע שמ&quot;ע שלא כדין, ובמקום ספק יכול לסמוך על הדה&quot;ח דס&quot;ל דא&quot;צ לחזור ולהתפלל, אבל לא יאמר מוריד הטל מספק כדמבואר במ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז)}	סימן קיד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בביהכ&quot;נ שהמנין כוותיקין כבר הכריזו טל?	"במנין שני בשחרית בודאי מותר להזכיר משיב הרוח, אבל במוסף הביה&quot;ל (ד&quot;ה לא) מסתפק אם נחשב כהכרזה להם, ולכן מסיים דטוב ליזהר שלא לעשות מנין ראשון בביהכ&quot;נ ביו&quot;ט א&#x27; דפסח {וה&quot;ה באשה שמתפללת אחר שהתחילו הציבור להתפלל טל, בשחרית מזכרת גשמים, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; ק&quot;ח סעי&#x27; י&quot;א) הוכחה דבשחרית מזכירין גשמים, וע&quot;ע בפסק&quot;ת אות ד&#x27;}"	סימן קיד סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין והטעם בימות הגשמים ובימות החמה לגבי הזכרה ושאלה 1) גשמים 2) רוח 3) טל 4) עבים?	"1) צריכים גשמים בימות הגשמים ולא בימות החמה ולהכי מזכירים ושואלים בימות הגשמים ולא בימות החמה 2) רוח אינו מתבקש אלא בימות הגשמים כדי לנגב לחות הארץ שהוא מרובה, ולא רצינו להזכיר ולשאול לרוח בימות הגשמים כדי שיהא ניכר שהעיקר הוא הגשמים לפיכך תקנו רק להזכיר הרוח 3) לפי הר&quot;ן בימות החמה מזכירים ושואלים טל [טל של ברכה], וכן משמע מירושלמי (ברכות פ&quot;ד סה&quot;ד) דשואל טל בימות החמה {ואין אנו נוהגין לומר טל בימות החמה כלל, ועי&#x27; מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;}, אבל בימות הגשמים לא רצינו להזכיר ולשאול לטל שהעיקר הוא הגשמים ולפיכך תקנו רק לשאול לטל [ותקנו טל בשאלה ורוח בהזכרה משום שהטל מתקבש לעולם] 4) עבים לא מזכירים ולא שואלים כלל שאין תועלתן ניכר לבריות (ר&quot;ן תענית, ב&quot;י)"	סימן קיד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה בהזכרת משיב הרוח [ולא מוריד הגשם] או במוריד הטל?	"בין כשטעה בימות הגשמים בין כשטעה בימות החמה אין מחזירין אותו לפי שאינן נעצרים, וביאר הר&quot;ן בתענית לפי שאינן נעצרין לגמרי (ב&quot;י), ואפי&#x27; אם עדיין לא סיים הברכה אין מחזירין (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [ותמה עליו הביה&quot;ל (סי&#x27; קכ&quot;ז ד&quot;ה אומר) למה לא יחזור לתקנו, וצ&quot;ע]"	סימן קיד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בנוסח אשכנז, מתי מפסיקין הציבור ביום א&#x27; דפסח ולמה?"	"רק בתפילת מנחה דאין מכריזין להפסיק מלומר משיב הרוח ומוריד הגשם, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) משום דנראה כממאנין בגשמים, והט&quot;ז (ס&quot;ק ט&#x27;) ביאר דאם אומרים להפסיק מלומר משיב הרוח ומוריד הגשם היו טועים וסוברים דטעמא משום המשיב הרוח ואם אומרים להפסיק מלומר רק מוריד הגשם היו טועים ואומרים שעדיין צריך לומר משיב הרוח {והקשה הר&quot;י ריבקין למעשה ההכרזה של הש&quot;ץ הוא משיב הרוח ומוריד הטל ולמה לא חיישינן שמא יאמרו משיב הרוח מכאן ואילך, ואולי בנוסח של הט&quot;ז הש&quot;ץ לא היה אומר משיב הרוח (והמ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27; רק הביא טעמא של המג&quot;א)}"	סימן קיד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בנוסח אשכנז, מתי ראוי ליחיד להתפלל מוסף 1) לכתחילה? 2) מה הדין אם בדיעבד אם נתאחר?&lt;br&gt;1) ראוי לכתחילה להתפלל קודם שהתפלל הש&quot;ץ תפילת טל כדי שיהא יכול להזכיר גשם במוסף 2) אפי&#x27; אם הוא מסופק אם התפלל הש&quot;ץ תפילת טל לא יזכיר גשם דכבר כתבנו דהדה&quot;ח סבר דיוצא (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"		סימן קיד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בימות החמה, אם הזכיר גשמים למה צריך לחזור לראש?	כתב הר&quot;ן על הירושלמי אע&quot;פ שבחודש ניסן עדיין אינו סימן קללה מ&quot;מ כיון שרוב הזמן שפוסק מלהזכיר גשם הוא סימן קללה לא פלוג רבנן (ב&quot;י)	סימן קיד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם הזכיר מוריד הגשם בימות החמה, ועכשיו הוא 1) באמצע הברכה 2) אחר שאמר ברוך אתה ה&#x27; 3) אחר שאמר ברוך את ה&#x27; מחיה 4) אחר שסיים הברכה ועדיין לא התחיל אתה קדוש 5) התחיל אתה קדוש, מה הדין?"	"1) לפי הרמב&quot;ם והגר&quot;א (ביה&quot;ל ד&quot;ה וחוזר) צריך לחזור לראש שמ&quot;ע, לפי המרדכי בשם רבו רק גוערין בו וממשיך תפילתו דלא מועיל לחזור דהרי כבר הזכיר מוריד הגשם, אכן להלכה קיי&quot;ל כהרא&quot;ש דצריך לחזור לראש הברכה (ב&quot;י) [ובדיעבד יצא אם חזר לרב להושיע (שע&quot;ת ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)] 2) לפי הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&#x27;) הוי כאילו סיים הברכה {ולולי דברי המ&quot;ב ה&quot;א דאפי&#x27; הפמ&quot;ג מודה דיאמר למדני חוקיך שהוא לא כתב אלא דלפי המחבר לאחר שאמר ברוך את ה&#x27; הוי כאילו סיים הברכה וא&quot;כ צריך לחזור לראש, אבל מסתבר דאע&quot;פ דצריך לחזור לראש עדיף לומר למדני חוקיך כדי לינצל מברכה לבטלה}, אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק ו&#x27;) והחיי&quot;א כתבו דיכול לסיים למדני חוקיך (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) {ומסתימת לשון הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) משמע דיכול לסיים למדני חוקיך דכתב דחוזר לראש התפילה רק אם סיים הברכה לגמרי} 3) השעה&quot;צ (סי&#x27; קפ&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ח) מסתפק בזה, והפסק&quot;ת (הע&#x27; 67) מדייק מלשון &quot;לגמרי&quot; דהעיקר הוא דעדיין יכול לתקנו, ואמנם מבואר מהשעה&quot;צ דאינו יכול לומר למדני חוקיך אלא דנחשב דעדיין לא גמר הברכה ויכול לחזור לתחילת הברכה {ואע&quot;פ שגורם ברכה לבטלה על מה שאמר, הרי אין לו ברירה דאם יחזור לראש שמ&#x27;&#x27;ע נמי יהיה ברכה לבטלה} 4) כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) דיש כאן ג&#x27; צירופים לחזור לראש שמ&quot;ע, א&#x27; הראבי&quot;ה סבר דיכול להוסיף הזכרה מיד אחר הברכה אבל יתכן דאינו יכול לגרע הזכרה אחר הברכה, ב&#x27; השיטת ראבי&quot;ה גופה אינו מוסכם לכל, ג&#x27; לפי הרמב&quot;ם והגר&quot;א לעולם צריך לחזור לראש שמ&quot;ע. ולפיכך פסק הביה&quot;ל כהדה&quot;ח והחיי&quot;א והשלחן שלמה כסתימת המחבר דצריך לחזור לראש שמ&quot;ע [דלא כהב&quot;ח וא&quot;ר] 5) חוזר לראש שמ&quot;ע"	סימן קיד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לתקנו תכ&quot;ד?	"רשז&quot;א והשבט הלוי סברי דכיון דהוא סימן קללה אינו יכול לתקנו תכ&quot;ד, אבל ריש&quot;א סבר דיכול לתקנו (מ&quot;ב דרשו), אמנם מבואר במעדני יו&quot;ט (ברכות פ&quot;ד סי&#x27; י&quot;ד ס&quot;ק נ&#x27;) דמהני תכ&quot;ד (פסק&quot;ת אות ח&#x27;)."	סימן קיד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשחוזר לראש האם צריך לומר ה&#x27; שפתי תפתח עוד פעם?"	"לא (שע&quot;ת ס&quot;ק ו&#x27; בשם הריטב&quot;א בתענית, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א, שע&quot;ת לקמן סי&#x27; תכ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דהביא השע&quot;ת וחולק עליו, וצ&quot;ע]"	סימן קיד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הזכיר גשמים 1) בעיר 2) במדינה, שצריכים גשמים?	1) בודאי צריך לחזור לראש שמ&quot;ע דהם כיחידים 2) בדרך כלל צריך לחזור לראש שמ&quot;ע, אכן משמע מתשובת הרא&quot;ש דא&quot;צ לחזור לראש, ולפיכך כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואפילו) בזמן עצירת גשמים והזכיר גשמים וגם שאל לגשמים בברכת ברך עלינו צ&quot;ע אם צריך לחזור ולתפלל ועדיף להתפלל בתורת נדבה {ומשמע דזהו רק לאחר שגמר תפילתו, אבל באמצע שמ&quot;ע בודאי צריך לחזור לראש שמ&quot;ע דאיך מותר להמשיך תפילתו דכפשוטו הוו ברכות לבטלות} [והחזו&quot;א סבר דהרא&quot;ש מיירי דוקא לגבי שאלה אבל בהזכרה פשוט דצריך לחזור לראש שמ&quot;ע]	סימן קיד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הזכיר טל וגשם בימות החמה?	הרא&quot;ש סבר דצריך לחזור והר&quot;ן הביא מרמב&quot;ן דא&quot;צ לחזור [וביאר הב&quot;י דפליגי בפשט בירושלמי &quot;דמצלי ומיקל&quot; דהרא&quot;ש סבר דהוא לשון קללה וכל הזכרת גשמים בימות החמה הוי לשון קללה, והרמב&quot;ן סבר דהוא לשון בזיון כשמזכיר גשמים ולא טל בימות הגשמים אבל אם מזכיר שניהם אינו בזיון], ולמעשה פסק הרמ&quot;א כהרא&quot;ש דלעולם צריך לחזור.	סימן קיד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בימות הגשמים, מה הדין אם לא הזכיר גשמים 1) ולא הזכיר טל 2) והזכיר טל?	"1) צריך לחזור לראש 2) א&quot;צ לחזור לראש [כ&quot;כ הרי&quot;ף בשם הירושלמי אע&quot;פ שהר&quot;ן והראב&quot;ד סברי דהבבלי חולק על הירושלמי], ומסביר הב&quot;י דכיון ששיבח הקב&quot;ה בדבר שהוא צורך העולם אין מחזירין אותו, וזהו דוקא בהזכרה אבל בשאלה בודאי לא מהני שאלת טל (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז), וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) דבשאלה אנו צריכים גשמים משא&quot;כ בהזכרה תקנו אצל תחיית המתים דבר השייך לתחיית המתים וכי היכי דגשמים חיים לעולם כך טל חיים לעולם וגם ע&quot;י הטל יחיו המתים, ועוד פי&#x27; הערוה&quot;ש דכיון דטל לא נעצר לא שייך בקשה על זה ולפיכך אינו יוצא בבקשת טל."	סימן קיד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הזכיר טל, מה הדין אם הוא עומד באמצע הברכה?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה דצריך) אם עדיין לא אמר שם השם צריך לחזור להזכיר גשמים [וכפשוטו סגי לאומרה במקומו וכמ&quot;ש הרא&quot;ש דלא כראבי&quot;ה (עי&#x27; פסק&quot;ת אות י&quot;א)]"	סימן קיד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח מוריד הגשם בליל שבת?	"רע&quot;א מסתפק אם הוא מעכב כיון שיכול לצאת במעין שבע (כדמבואר בביה&quot;ל סי רס&quot;ח ד&quot;ה או) ושם ליכא הזכרת גשמים (ביה&quot;ל ד&quot;ה מחזירין) [ותמה עליו הדעת תורה למהרש&quot;ם (סי&#x27; רס&quot;ח סעי&#x27; י&quot;ג) דיש מח&#x27; בין המג&quot;א והא&quot;ר אם יחיד יכול לצאת במעין שבע, ולפי הא&quot;ר דאינו יוצא ה&quot;נ אינו יוצא, ותי&#x27; ריש&quot;א דרע&quot;א סבר דאם יכול לצאת ע&quot;י שמיעת הש&quot;ץ ש&quot;מ דאינו מעכבת], ולגבי מי ששכח בליל שבת להזכיר מעין יו&quot;ט ביו&quot;ט שחל בשבת כתב הביה&quot;ל (סי&#x27; רס&quot;ח ד&quot;ה יצא) דאינו יוצא במעין שבע {ומסתבר דאין חילוק בין מעין יו&quot;ט ויעלה ויבא}"	סימן קיד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בימות הגשמים, אם שכח לומר משיב הרוח ומוריד הגשם, ונזכר 1) באמצע הברכה 2) קודם שאמר ברוך אתה ה&#x27; 3) אחר שאמר ברוך אתה ה&#x27; 4) אחר שאמר ברוך אתה ה&#x27; מחיה 5) אחר שאמר ברוך אתה ה&#x27; מחיה המתים 6) אחר שהתחיל אתה קדוש?"	"1) לפי הראבי&quot;ה חוזר לראש הברכה ולפי הרא&quot;ש יאמר משיב הרוח במקומו שנזכר (טור), וקיי&quot;ל כהרא&quot;ש [ואם נזכר במקום דלא סליק ענינא בתחילה יסלק הענין (ביה&quot;ל ד&quot;ה במקום)] 2) יאמר משיב הרוח, ואח&quot;כ חוזר ואומר ונאמן אתה וכו&#x27; דבעינן מעין חתימה סמוך לחתימה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) 3) השו&quot;ע סבר דצריך לגמור הברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;), ואז נכנס למח&#x27; ראבי&quot;ה ורבינו יונה אם יכול לומר משיב הרוח אחר ברכת מחיה מתים, ולפיכך יעץ המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ב) לסיים למדני חוקיך להוציא עצמו מידי מחלוקת [ואז יחזור ויאמר ונאמן אתה וכו&#x27; (סוף ספר קיצור הלכות שבת, וע&quot;ע אשי ישראל)], אבל האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ג) סבר דיגמור הברכה ויסמוך על הראבי&quot;ה. 4) השעה&quot;צ (סי&#x27; קפ&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ח) מסתפק אם יכול לחזור לתחילת הברכה {ואע&quot;פ שכתבנו לעיל דמדינא מותר, נראה דכאן עדיף לסיים הברכה ולסמוך על הראבי&quot;ה} 5) יסמוך על הראבי&quot;ה ויאמר משיב הרוח בין הברכות (עי&#x27; ביה&quot;ל ד&quot;ה בלא) 6) הירושלמי סבר דיכול לומר משיב הרוח באמצע שומע תפילה, ואע&quot;פ שיש סוברים דהבבלי מודה להירושלמי, מ&quot;מ קיי&quot;ל כהרא&quot;ש ורבינו יונה דהבבלי חולק על הירושלמי ואינו יכול להזכיר משיב הרוח בשומע תפילה דהוא מקום רק לתחנונים ובקשת רחמים (ב&quot;י)"	סימן קיד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הש&quot;ץ התחיל נקדש?	הוי כהתחיל ברכה שלאחריו וצריך לחזור לראש (רע&quot;א, שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)	סימן קיד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיטות הראשונים בנוגע למי שגמר הברכה ושכח 1) דבר שצריך לחזור בו 2) דבר שא&quot;צ לחזור בו?	1) הראבי&quot;ה סבר דעדיין הוא באמצע הברכה ויכול לומר ההזכרה במקום ההוא, רבינו אלחנן נמי סבר דהוי באמצע הברכה אלא שסבר דצריך לחזור לראש הברכה, והר&quot;י הזקן סבר דהוי כאילו גמר הברכה וצריך לחזור לראש 2) הראבי&quot;ה ורבינו אלחנן סברי דדינה כמו הדבר שצריך לחזור דהרי עדיין הוא עומד באמצע הברכה, אבל הר&quot;י הזקן סבר דהוי כאילו גמר הברכה וכיון ששכח דבר שא&quot;צ לחזור בו אין לחזור. להלכה, הרא&quot;ש פסק כהראבי&quot;ה אבל דוקא בדברים שצריכים לחזור בו (ב&quot;י)	סימן קיד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמזכיר משיב הרוח אחר הברכה כהראבי&quot;ה למה אין חותמין בה הרי אם שכח יעלה ויבא בבהמ&quot;ז ביו&quot;ט חותמין בה, ותפילה הוי כיעלה ויבא ביו&quot;ט דהרי מחויב להתפלל?	"1) תי&#x27; הב&quot;י דשאני בהמ&quot;ז דיעלה ויבא הוי סמוך להחתימה דבונה ירושלים&lt;br&gt;2) ועוד תי&#x27; הב&quot;י בשם מצאתי כתוב דדוקא בבהמ&quot;ז דאינו הפסק דהרי גמר בהמ&quot;ז וברכת הטוב והמטיב ביבנה תקנוה&lt;br&gt;3) הב&quot;ח תי&#x27; דהראבי&quot;ה היה מסופק אם חותמין בה דהרי אין שייך חתימה למוריד הגשם כ&quot;כ ועל זה מביאין ראיה מבהמ&quot;ז מר&quot;ח דאם מסופק אין חותמין בה&lt;br&gt;4) הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;א) תי&#x27; דהיה פשוט להראבי&quot;ה דאין לחתום בה כדי שלא להוסיף על י&quot;ח ברכות בשמ&quot;ע, אלא שהיה מסופק אם יכול להוסיף הזכרה בלי חתימה ועל זה הביא ראיה מהברכה של ר&quot;ח דאין בה חתימה&lt;br&gt;5) הלבוש (הובא בט&quot;ז שם) תי&#x27; דמוריד הגשם הוא המשך מחתימת מחיה מתים והוי כחתימה ארוכה [ולפי&quot;ז צריך להיות תיכף אחר שאמר מחיה מתים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&#x27;)]"	סימן קיד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשטעה באמצע ג&#x27; הראשונות?"	"אם טעה בחתימתן חוזר לראש שמ&quot;ע דהוו כברכה אחת אבל אם טעה באמצע הברכה רק חוזר לתחילת אותה ברכה וכגון שטעה בשינוי גדול כגון טעות במוריד הגשם וכדומה אבל בשינוי מועט באמצע הברכה אינו מעכב (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) "	סימן קיד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נזכר באמצע הברכה ששכח 1) ותן טל ומטר לברכה 2) על הנסים? 3) מ&quot;ש ממשיב הרוח?&lt;br&gt;1) הפמ&quot;ג סבר דצריך לחזור לותן טל ומטר ויגמור כסדרן, והשולחן שלמה מקיל לאומרה במקומה, והמ&quot;ב (לקמן סי&#x27; קי&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ו) מחמיר לכתחילה כהפמ&quot;ג 2) צריך לחזור לעל הנסים ולהמשיך כסדרן ולומר ועל כולם וכו&#x27; 3) {יש לפרש דבהזכרה סגי להזכיר הענין של גשמים באמצע הברכה ואין נפק&quot;מ איפה, משא&quot;כ בבקשת גשמים נכון לבקש שיתן מטר על פני האדמה ושבענו מטוביך, וכן בעל הנסים נכון לכלול על הנסים בתוך ההודאה דועל כולם וכו&#x27; (עם הר&quot;י באק)}"		סימן קיד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נזכר ששכח ותן טל ומטר אחר שגמר ברכת ברך עלינו ועדיין לא התחיל תקע בשופר?	"הראבי&quot;ה סבר דיכול לאומרה במקומו, אבל הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה בלא) כיון דשיטת הראבי&quot;ה אינו מוסכם לכל עדיף לאומרה בשמע קולנו, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) פסק כהראבי&quot;ה דיאמרה קודם תקע בשופר"	סימן קיד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאמר המלך הקדוש באמצע השנה?	"הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) מסתפק אם זה חשיב שינוי, ועי&#x27; לקמן בסי&#x27; קי&quot;ח דהשע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מח&#x27; בדבר זה ורוב הפוסקים מקילין"	סימן קיד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה במזיד באמצע שמ&quot;ע?	" אע&quot;פ שהמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ק&quot;ד ס&quot;ק כ&quot;ה) היה מסתפק בזה לגבי שיחה, כאן גרע טפי דלא אמר דבר שתקנו חכמים לומר תפילתו כולה תועבה וצריך לחזור ולהתפלל (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב), אפי&#x27; בטעות בברכות האמצעיות (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל). "	סימן קיד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין לגבי ה&#x27; שפתי תפתח?"	"אע&quot;פ שבדרך כלל אין אומרים עוד הפעם ה&#x27; שפתי תפתח, כאן נכון לאומרה עוד הפעם דהרי כתב רבינו יונה (מובא לעיל בסי&#x27; קי&quot;א) דה&#x27; שפתי תפתח מכפר אפי&#x27; על עבירות במזיד (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ב.)"	סימן קיד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שמסופק אם אמר מוריד הגשם?	"הטור הביא מירושלמי דתוך ל&#x27; יום חזקה שלא אמרה, ולאחר ל&#x27; יום חזקה שאמרה."	סימן קיד סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לא אמרה, האם יכול לסמוך על חזרת הש&quot;ץ?	הב&quot;י הביא מאהל מועד דס&quot;ל דאינו יכול לשמוע אל הש&quot;ץ, אבל הביא הרבה גאונים דחולקים עליו וסברי דיכול לשמוע אל הש&quot;ץ	סימן קיד סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1) באר המח&#x27; אם מהני לאומרה צ&#x27; פעמים ביום אחד 2) ואיך קיי&quot;ל?"	"1) המהר&quot;ם מרוטנבורק סבר דאם מהני ג&#x27; פעמים אחר ל&#x27; יום כ&quot;ש דמהני צ&#x27; פעמים ביום אחד וכדאשכחן בשור המועד לפי ר&quot;מ, אבל הרבינו פרץ השיג עליו דשאני התם דהשור הוחזק ליגח משא&quot;כ בתפילה תלוי בהרגל לשונו וזה בעי שלשים יום [וביאר האבודרהם כוונתו דלא מהני כיון דלא אמר גם ברכת מגן אברהם, והמהר&quot;י אבוהב ביאר באופן אחר דבשור המועד הוי סימן שמוטבע בו שהוא נגחן משא&quot;כ בתפילה צריך להרגיל לשונו וביום אחד אין לשונו הורגל, ועי&#x27; בקה&quot;י (ב&quot;ק סי&#x27; כ&quot;ט) דתלה המח&#x27; בין המהר&quot;ם ורבינו פרץ אם שור מועד הוי סימן או סיבה, וזהו על דרך המהר&quot;י אבוהב] 2) המהר&quot;י אבוהב (הובא בב&quot;י) פסק כהמהר&quot;ם דהרגל הלשון תלוי בהרגל האדם והוי כמו שור המועד, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ג) והגר&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג) סברי כרבינו פרץ דלא מהני, והביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) מכריע דקיי&quot;ל כהמהר&quot;ם וכמ&quot;ש המחבר [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) ביאר דעת המהר&quot;ם דכיון דהרבה פעמים אדם מסופק אם התפלל כראוי אבל קרוב יותר שאמר כראוי, וכיון דע&quot;פ דין צריך לחזור ולהתפלל עמד המהר&quot;ם ועשה תקנה לומר הנוסח צ&#x27; פעמים ואז יכול לתלות על זה ולא לחזור ולהתפלל] {ויתכן דיש מקום להחמיר שלא לאומרה צ&#x27; פעמים להוציא עצמו מידי מח&#x27;, וכמ&quot;ש המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ג) לגבי השל&quot;ה במרגל לשונו מימות החמה שלא לאומרה, וכ&quot;כ רשז&quot;א (הליכות שלמה פ&quot;ח דבר הלכה אות ל&quot;ז, מ&quot;ב דרשו)}"	סימן קיד סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו ראית המהר&quot;ם משיטת ר&quot;מ, הרי קיי&quot;ל כר&#x27; יהודה ור&#x27; יוסי?"	"1) הדרישה (ס&quot;ק ג&#x27;) תי&#x27; דר&#x27; יהודה ור&#x27; יוסי מודה לר&quot;מ מסברא אלא דסברי דכמו דאיכא גזה&quot;כ בזבה ה&quot;ה בשור המועד דכתיב מתמול, אבל בעלמא דליכא גזה&quot;כ לא&lt;br&gt;2) לפי הב&quot;ח י&quot;ל דאינו ראיה גמורה אלא זכר בעלמא&lt;br&gt;3) המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) תי&#x27; דבשור אמרינן שמא תונבא הוא דנקט ליה, ולגבי הגמ&#x27; בתענית (כ&quot;א ע&quot;א) בדבר אמרינן שמא אותו יום האויר היה משונה אבל בעלמא מודו להק&quot;ו [ותמה הנתיב חיים מגמ&#x27; ב&quot;ב (כ&quot;ח ע&quot;ב) דפריך רק אליבא דר&quot;מ]"	סימן קיד סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם העיקר שלשים יום או צ&#x27; פעמים?"	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) סבר דהעיקר הוא צ&#x27; פעמים [ול&#x27; יום ר&quot;ל ל&#x27; ימים שיש בהם ג&#x27; תפילות], וכ&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב), אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ג) סבר דתלוי בל&#x27; יום [והא דכתב המהר&quot;ם צ&#x27; פעמים, ר&quot;ל צ&#x27; פעמים של תפילות התמידיות], וכן משמע מהגר&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ג). המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ז) פסק כשניהם לקולה דאינו חוזר אם התפלל צ&#x27; תפילות או עבר ל&#x27; יום [במשיב הרוח בתחילה יגיע צ&#x27; פעמים, בותן טל ומטר בתחילה יגיע ל&#x27; יום] {וצ&quot;ע דהרי הוא חשש ברכה לבטלה, וי&quot;ל על דרך הערוה&quot;ש דבעצם רוב פעמים יותר מסתבר דאמרה כהוגן (הר&quot;י באק), ועוד י&quot;ל דאינו ממש ברכה לבטלה אלא נחשב כהתפלל אלא שלא יצא ידי חובתו (רשז&quot;א, מ&quot;ב דרשו)}."	סימן קיד סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיטת ההגהות מיימוניות?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) הביא ההג&quot;מ דלא כתב צ&#x27; פעמים אלא כל כך פעמים כמו שיאמרו אותו בשלשים יום, וביאר החת&quot;ס דהוא ק&quot;א פעמים [דיש צ&#x27; פעמים חסר מעריב ושחרית דיום א&#x27; דפסח {והכריזו מוריד הטל למוסף}, ועוד ח&#x27; מוספין דפסח בחו&quot;ל, ועוד ג&#x27; מוספין דשבת, ועוד ב&#x27; מוספין דר&quot;ח] וכדאשכחן בחגיגה (ט&#x27; ע&quot;ב) אינו דומה שונה פרקו וכו&#x27;, וה&quot;ה בשאלה. אבל מסיים החת&quot;ס דזהו רק לכתחילה להרגיל עצמו ק&quot;א פעמים אבל בדיעבד אם מסופק אחר צ&#x27; פעמים א&quot;צ לחזור תפילתו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א)"	סימן קיד סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם טעה 1) ולא התפלל בתחילת הל&#x27; ימים 2) ולא התפלל באמצע הל&#x27; ימים 3) והתפלל כמנהגו באמצע הל&#x27; ימים?"	"1) פשוט דלפי הדרכ&quot;מ אינו עולה לצ&#x27; תפילות, ואפי&#x27; להט&quot;ז מסתפק הביה&quot;ל (ד&quot;ה עד) אם עולה למנין ל&#x27; ימים [כיון דלא התפלל כנגד זה, ונפק&quot;מ יהיה אם ב&#x27; ימים ראשונים של פסח עולה למנין ל&#x27; יום לגבי שאלה] 2) כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק י&quot;ג) דעולה למנין ל&#x27; יום, אבל לפי הדרכ&quot;מ דבעי צ&#x27; תפילות אינו עולה (מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז) 3) המחה&quot;ש מסתפק אי אמרינן דימים הראשונים יפלו [אכן, המ&quot;ב (שם) הביא ממגן גיבורים דאם שאל בשומע תפילה מהני, ופשוט דמיירי כשלא הזכיר בברך עלינו, וא&quot;כ משמע דלא אמרינן ימים הראשונים יפלו (הר&quot;י באק), וכן מצאתי בספר אהל יצחק (חסיד, סי&#x27; א&#x27;) דכתב דמסימת כל הפוסקים משמע דא&quot;צ צ&#x27; תפילות ברציפות, וביאר דבל&#x27; יום תליא מילתא בין הורגל בין לא הורגל]"	סימן קיד סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אמרינן למי שמסתפק אם הזכיר משיב הרוח דמסתמא אמרה?	"אם ברור לו שהיה בדעתו להזכירו בתוך התפילה, וגם רק מסתפק לאחר זמן מופלג (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח) [ובמור וקציעה מבואר אפי&#x27; אם נזכר מיד אחר התפילה אינו חוזר, וי&quot;ל דאם היה בדעתו להזכירו תוך כדי תפילתו אז אפי&#x27; אם נסתפק מיד אחר התפילה אינו חוזר אבל אם היה בדעתו רק קודם התפילה ולא בתוך התפילה אז דוקא אם נסתפק אחר שהסיח דעתו מתפילה (שש&quot;כ ח&quot;ג פנ&quot;ז הע&#x27; י&quot;ז, פסק&quot;ת אות י&quot;ג)] {ואע&quot;פ שהפוסקים מקילין היכא דמסתמא אמרה כראוי, מ&quot;מ מבואר מהערוה&quot;ש הנ&quot;ל דאפ&quot;ה צריך לחזור אלא אם עשה העצה של המהר&quot;ם}"	סימן קיד סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ירגיל עצמו 1) לומר משיב הרוח 2) שלא לומר משיב הרוח 3) לומר ותן טל ומטר 4) שלא לומר ותן טל ומטר?	"1) מחיה מתים אתה רב להושיע משיב הרוח ומוריד הגשם (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט) 2) לנוסח ספרד יאמר מחיה מתים אתה רב להושיע מוריד הטל, לנוסח אשכנז כתב הרמ&quot;א שיאמר מחיה מתים אתה רב להושיע מכלכל חיים, אכן כתב השל&quot;ה (הובא במג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד) דלא מהני להרגיל עצמו שלא להזכיר, ולפיכך כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ג) דעדיף שלא להרגיל עצמו להוציא עצמו מידי מחלוקת 3) ואת כל מיני תבואה לטובה ותן טל ומטר לברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;) 4) ואת כל מיני תבואה לטובה ותן ברכה {ולכאורה לפי השל&quot;ה ה&quot;נ דלא מהני, ואולי כיון דאומרים &quot;ברכה&quot; ולא &quot;לברכה&quot; שייך להרגיל עצמו, וצ&quot;ע}"	סימן קיד סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אמר משיב הרוח מ&quot;ה פעמים?	מהני לט&quot;ו ימים (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)	סימן קיד סעיף ח-ט		
